ספר שמואל

פתחנו בסיום הנושא הקודם. ראינו ששאול לא הורג את בני הבליעל, אבל הפעם הוא לא "כמחריש", אלא עושה זאת מסיבה אחרת. אחרי הסיפור הזה שמואל יוזם המלכה מחודשת של שאול. עמדנו על פרטי ההמלכה ועל ההבדלים בינה לבין ההמלכות הקודמות. פתחנו את נאום שמואל לעם על המלוכה, וראינו עליו כמה שאלות.

השיעור התקדמנו בפסוקים וראינו את מעשה שאול לעומת אמירת העם, חוסר קבלת בני הבליעל את מלכות שאול ואי הריגתם בגלל השמחה.

עלייתו של נחש על יבש גלעד מגיעה לאחר הפלגתו של שאול על שביזוהו, האויב מגיע כאשר הוא מזהה חולשה במלכות ישראל. מה פשר עלייתו של נחש העמוני על עם ישראל ורצונו לנקר את עיניהם? לעמון יש ויכוח עם עם ישראל, וכדי לעמוד על פשרו ראינו מפגשים נוספים של עמון עם עם ישראל. אנשי יביש מבקשים ומקבלים שהות לחפש ישועה, ומתחילה להתעורר תגובת העם.

בתחילת השיעור עדיין עסקנו בבני הבליעל המופיעים בסוף פרק י' וראינו מהי המשמעות של המנחה. בפרק יא נחש העמוני עולה על יבש גלעד. אנשי יבש נמצאים בעמדת נחיתות ומבקשים כריתת ברית. מה נחש רוצה להשיג? נחש מבקש להביא "חרפה על כל ישראל".

בפסוק כב יש תופעה מעניינת שבאמצע הפסוק יש פרשייה סתומה, עמדנו על התופעה הזאת פה ובמקום נוסף וראינו שהיא מבטאת השתהות, במקרה שלנו, חוסר הידיעה מה לעשות. המשכנו לעיין בפסוקים הבאים וראינו עוד כמה וכמה פרטים שהשתלבו במהלך הכולל של סיפור המלכת שאול.

שמואל מקהיל את העם וממליך את את שאול. לפני ששמואל ממליך את שאול הוא נושא נאום קצר בו הוא חוזר על תוכן תוכחת ה' אבל בשינויים מזעריים שבאים להמתיק את התוכחה. הבחירה בשאול באה על ידי גורל לשבטים ולמשפחות שמגדיר את זהות המלך והרקע הרוחני ממנו הוא מגיע. שאול נבחר, אבל הוא נחבא אל הכלים, מלבד הענוה הנגלית פה, המעשה הזה מבטא את אישיותו של שאול. בהתבטאות נוספת, שמואל מגלה את הסכמתו הגוברת לבחירה בשאול.

תחילת השיעור הוקדש להבנת היחס בין פרשת המלך לבין בקשת המלך בספר שמואל. בשביל להבין את היחס הנכון צריך להבין שמפגש של אובייקט עם מציאויות שונות ייתן תוצאות שונות, ולכן גם מפגש של המציאות האלוקית הנצחית עם מציאות מסוימת בזמן מסויים ייבחן לפי המציאות והזמן. בהמשך השיעור התחלנו ללמוד את פרשת מעמד המלכת שאול. שמואל מכנס את העם פעם נוספת ונואם בפניו נאום נוסף. התחלנו לנסות להבין מה תוכן הנאום ומה ההבדל בינו לבין נאום שמואל בפרק ח.

לאחר שהקב"ה מצווה על בחירת המלך הוא מטיל עליו כמה הגבלות ומצווה עליו מצווה לכתוב ספר תורה. דרך התבוננות בהגבלות ובמצווה ניתן ללמוד על המלכות הרצויה על פי התורה. לאחר שסיימנו את ההתבוננות בפרשת המלך, ערכנו השוואה בין בקשת המלך הרצויה בתורה לבין מינוי המלך בספר שמואל וראינו את הפערים.

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי הפרשייה פותחת בביאת עם ישראל לארץ ישראל. יש פה גם תוספת שמדובר אחרי שעם ישראל יירשו את הארץ ויתיישבו בה. לאחר מכן מגיעה בקשה מהעם כעם שיש לו תביעה פנימית למלך. המלך שהוא מבקש הוא "ככל העמים אשר סביבתי". התהליך שהעם עובר הוא כמו התבגרות של ילד שרוצה לקבל את העצמאות מההורים, ולעשות את מה שליבו חפץ. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. בעקבות בקשת העם נוצרת מצווה למנות מלך. המשך הפסוק מהווה סתירה. מצד אחד "אשר יבחר ה' א-להיך בו" ומצד שני רואים שהעם ממנה את המלך, שהרי ה' מגביל את בחירת העם ליהודי, משמע שהעם בוחר. אפשר לראות תופעה דומה בבחירת ירושלים. ההסבר הוא שה' סומך את ידו על בחירת העם.

השנה בעז"ה נמשיך בפרקי שאול, כהקדמה לשנה הרב עסק בדרכי הלימוד בלימוד התנ"ך. בנוסף, כהקדמה לנושא המלוכה שנעסוק בו הרבה השנה, התחלנו ל ללמוד את פרשת מלך המופיעה בתורה.